ניתוח בגישה בטנית עם שימוש ברשת שאיננה נספגת

(סקרוקולפופקסיה/סקרוהיסטרופקסיה/ סקרוצרביקופקסיה)

Laparoscopic/Robotic Colposacropexy

רקע

צניחת איברי אגן הינה בקע דרך רצפת האגן שמתבטאת בעיקר כבליטה מהנרתיק, תחושת משיכה כלפי מטה או תחושת כבדות בנרתיק. ישנן נשים שחיות עם הצניחה בשלום וללא הפרעה ומאידך ישנן כאלו שהיא גורמת להן לפגיעה ניכרת באיכות החיים. תופעה זו היא נפוצה ביותר ואחת מכל 9 נשים אף תעבור ניתוח לתיקון צניחה במהלך חייה.

ישנו מגוון רחב של ניתוחים לתיקון צניחה:

ישנם ניתוחים בגישה בטנית, זעיר-פולשנית (לפרוסקופית או רובוטית) ונרתיקית. ישנם ניתוחים בהם תיקון הצניחה מתבסס על שימוש ברקמות הטבעיות של המטופלת ולעומתם ניתוחים בהם נעשה שימוש ברשתות שאינן נספגות. ישנם ניתוחים שמשלבים כריתת רחם ומאידך ניתוחים משמרי רחם.

סוג הניתוח הנבחר תלוי במספר גורמים כמו הרקע הרפואי והניתוחי של המטופלת, סוג הצניחה, תסמינים אחרים של הפרעות בתיפקוד רצפת האגן, מצב רצפת האגן של המטופלת, רצון המטופלת ונסיונו והעדפתו של הרופא המנתח.

כיום, אחד הניתוחים השכיחים בעולם לתיקון צניחה הוא ניתוח בגישה לפרוסקופית (או רובוטית) שבו נעשה שימוש ברשת שאיננה נספגת, אשר לרוב עשויה מחומר הנקרא פוליפרופילן (בו נעשה גם שימוש בניתוחים כירורגיים לתיקון בקעים). בניתוח זה הרשת מקובעת לנרתיק (ולרחם בנשים שמעוניינות בשימור הרחם) מחד ומאידך מתבצע קיבוע שלה לרצועה העוברת על גבי חלקו הפנימי של עמוד השדרה התחתון (הקרוי סקרום). שם הניתוח תלוי באם הרחם נכרת (בשלמותו/בחלקו) או נשמר. הניתוח קרוי סקרוקולפופקסיה (אצל נשים שעברו כריתת רחם בעבר או מעונינות בכריתת רחם בניתוח הנוכחי) או סקרוהיסטרופקסיה (בנשים שמעוניינות בשימור הרחם, ללא כריתת רחם). לעיתים הניתוח יכלול כריתת רחם אולם עם שימור של צוואר הרחם ואז הוא נקרא סקרוצרביקופקסיה.

מטרת הניתוח היא שיקום רצפת האגן והרמת הרחם ו/או הנרתיק על ידי שימוש ברשת.

ניתוח מסוג זה מתאים יותר לנשים עם פגיעה בשרירי רצפת האגן בהן היעילות של ניתוחים ללא שימוש ברשת היא נמוכה. בנוסף הוא מתאים לנשים שכשלו נסיון ניתוחי קודם לתיקון צניחה בגישה אחרת ולכאלו שאינן מעוניינות בניתוח בגישה נרתיקית.

 

 

מהלך הניתוח

הניתוח מבוצע בהרדמה כללית.

כיום נעשה לרוב שימוש בגישה לפרוסקופית או רובוטית בהן הניתוח כולו מתבצע דרך כ-4 חתכים קטנים בדופן הבטן באורך של כחצי עד אחד סנטימטר.

בניתוח משתמשים כאמור ברשת סינטטית, שעשויה לרוב מחומר בלתי נספג הקרוי פוליפרופילן ובנוייה בצורת האות Y. שתי הזרועות המקבילות מקובעות לקיר הקדמי והאחורי של הנרתיק (ולרחם בניתוח משמר רחם) ואילו הזרוע הבודדת מקובעת לרצועה העוברת על גבי עצם הסקרום שבעמוד השדרה.

לפי ההתוויה הקלינית ורצון המטופלת יש מקום להוסיף גם כריתת רחם כמו גם כריתת שחלות ו/או חצוצרות.

 

 

תוצאות של הניתוח

אחוזי ההצלחה של הניתוח נחשבים גבוהים ועומדים על כ-80-90%.

 

 

סיבוכים אפשריים

  1. כאבי אגן כרוניים או כאבים בזמן קיום יחסי מין- 2-5% מהניתוחים.
  2. חשיפה של הרשת לנרתיק -2-4% מהניתוחים. במקרים נדירים יותר תיתכן חשיפה של הרשת לאיברים סמוכים דוגמת שלפוחית השתן או המעי. לעיתים נדירות יהיה צורך בניתוח חוזר להסרת המקטע החשוף.
  3. פגיעה באיברים סמוכים כמו בדרכי השתן או במעי – 1-2% מהניתוחים.
  4. שינוי בהרגלי היציאות כולל עצירות ובמקרים נדירים חסימת מעי – 2-3% מהמקרים.
  5. שינוי בהטלת שתן. עד כ10% אחוז מהמנותחות יכולות להתלונן על קושי במתן שתן מיד אחרי הניתוח. תסמינים אלו לרוב חולפים תוך מספר שבועות אחרי הניתוח. לעיתים נדירות יהיה צורך בהחדרת קטטר שתן לתקופה קצרה.
  6. דליפת שתן חדשה במאמץ. בחלק קטן מהמקרים תיתכן דליפת שתן חדשה במאמץ אשר קודם לכן הייתה סמויה בשל הצניחה אשר בלמה אותה ולאחר תיקון הצניחה היא באה לידי ביטוי.
  7. דימום משמעותי – בדומה לכל ניתוח קיים סיכון נמוך לדימום משמעותי שעלול להצריך טיפול במוצרי דם ולעיתים גם יצריך מעבר לגישה ניתוחית בטנית פתוחה ושאיננה זעיר פולשנית (חתך בבטן אורכי או רוחבי בדומה לחתך שמבוצע בניתוח קיסרי).
  8. זיהום- בדומה לכל ניתח קיים סיכון לזיהום חיידקי אשר בדרך כלל מתבטא כדלקת בדרכי השתן או זיהום בפצעים הניתוחיים. מרבית המקרים מגיבים היטב לטיפול אנטיביוטי בלבד. מתרחש בכ-3% מהניתוחים.

 

 

החלמה אחרי הניתוח

רוב המטופלות משתחררות אחרי לילה אחד בבית החולים כאשר הההחלמה וההמלצות אחרי ניתוח לא שונות מהותית מניתוחים אחרים לתיקון צניחת איברי אגן או מניתוחים לפרוסקופיים/רובוטיים אחרים.