הזרקת חומר מילוי (בלקמיד) לטיפול בדליפת שתן במאמץ

BULKING AGENTS (BULKAMID) FOR STRESS URINARY INCONTINENCE

 

 

דליפת שתן במאמץ (STRESS URINARY INCONTINENCE)

דליפת שתן במאמץ הינה בעיה שכיחה הנגרמת כתוצאה מחולשת הרצועות התומכות או הסוגר של השופכה (=הצינור המנקז את כיס השתן ומסתיים בפות מעל לפתח הנרתיק). חולשה זו עלולה לגרום לדליפת שתן בזמן שיעול, צחוק, עיטוש, פעילות גופנית או כל פעילות אחרת הגורמת לעליה בלחץ התוך-בטני.

דליפת שתן במאמץ יכולה להופיע בכל גיל, אולם נפוצה בעיקר בנשים בגילאי 45-50.

גורמי הסיכון הידועים לדליפת שתן במאמץ הם הריון ולידה ובעיקר לידה טראומתית או מכשירנית, עודף משקל, שיעול כרוני, עצירות כרונית.

 

הטיפול בדליפת שתן במאמץ

קיימות מספר אפשרויות טיפוליות לדליפת שתן במאמץ. 

בשלב ראשון מומלץ להתחיל מביצוע פיזיותרפיה לרצפת האגן. טיפול זה דורש מספר מפגשים עם פיזיותרפיסטית ולאחר מכן ביצוע תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן באופן יומיומי. במרבית המקרים ניתן להבחין בשיפור בתסמינים אחרי 4-6 חודשים.

במידה והטיפול הראשוני איננו מביא לשיפור בתסמינים או שהמטופלת איננה מעוניינת בו, ישנן אפשרויות טיפול אחרות דוגמת שימוש בתומכן נרתיקי (פסרי), ניתוחים שונים לתיקון דליפת שתן במאמץ או הזרקה של חומר מילוי (בלקמיד) לשופכה.

 

טיפול על ידי הזרקת חומר מילוי (בלקמיד) לשופכה

מטרת הטיפול היא ריפוי דליפת השתן במאמץ על ידי הזרקת חומר מילוי לשופכה. חומר המילוי גורם להיצרות של פתח השופכה וכך לחיזוק מנגנון הסגירה של השופכה.

קיימים מספר סוגים של חומרי מילוי בעולם, חומרים על בסיס קולגן וחומרים על בסיס מים. בארץ, כיום, משווק ומאושר לשימוש על ידי משרד הבריאות חומר מילוי אחד בלבד (פוליאקרילאמיד הידרוג’ל) המבוסס על מים ומוכר בשמו המסחרי בלקמיד (Bulkamid).

טיפול זה יכול להתאים לנשים הסובלות מדליפת שתן במאמץ אשר מעוניינות בפתרון שהינו פחות פולשני מטיפול ניתוחי, נשים שלא מתאימות לטיפול ניתוחי או שעברו טיפול ניתוחי שנכשל. בנוסף,  הטיפול יכול להתאים לנשים שטרם סיימו את תוכנית הילודה שלהן מאחר ועדיין לא ידוע באופן חד משמעי מה ההשפעה של הריון ולידה על תוצאות הטיפול הניתוחי. 

 

מהלך הפעולה

הפעולה מבוצעת תחת הרדמה כללית, אזורית או בטשטוש. במקרים מסוימים ניתן גם לבצע את הפעולה תחת הרדמה מקומית.

במהלך הפעולה מכניסים מצלמה לתוך השופכה ותחת הסתכלות ישירה מזריקים את חומר המילוי לרקמה שסביב השופכה במספר נקודות סמוך לצוואר כיס השתן. הפעולה איננה דורשת ביצוע חתכים או השמת תפרים בנרתיק או בבטן. משך הפעולה קצר ובמרבית המקרים אין צורך באשפוז לאחר הפעולה. לרוב, המטופלות חוזרות לתפקוד יומיומי רגיל תוך יום-יומיים.

 

סיכויי ההצלחה של הטיפול

ככלל, כ-50-70% מהמטופלות מדווחות על ריפוי מוחלט או שיפור ניכר בתסמיני דליפת השתן במאמץ. אולם, יש לציין שתיתכן ירידה ביעילות הטיפול לאורך הזמן וכי כ- 30% מהנשים לערך מעוניינות בביצוע הזרקה חוזרת.

 

סיכונים וסיבוכים אפשריים של הטיפול

מאחר ומדובר בהזרקה בלבד הסיכון לסיבוכים הינו נמוך וככלל הפעולה נחשבת לבטוחה יותר מאשר טיפול ניתוחי לדליפת שתן במאמץ. אולם, כמו בכל פרוצדורה/ניתוח גניקולוגי ייתכנו מספר סיבוכים:

ישנם סיבוכים הקשורים לפרוצדורת ההרדמה. בדרך כלל טרם הפעולה מתבצע דיון עם הרופא המרדים לאחר ביצוע הערכה על ידו.

  • דימום – הסיכון לדימום משמעותי נמוך ביותר. תיתכן הופעת שתן דמי חולפת ביום הפעולה.
  • זיהום – קיים סיכון נמוך לזיהום בדרכי השתן. הפעולה מבוצעת לרוב בחדר ניתוח תחת תנאים סטריליים. לעיתים ניתן טיפול אנטיביוטי לפני הפעולה למניעת זיהום.  
  • כאבים – תיתכן תחושת צריבה או עיקצוץ בזמן הטלת שתן אשר חולפת בדרך כלל עד יומיים מביצוע הפעולה. במידה ומופיעים סימנים של זיהום בדרכי השתן דוגמת: תכיפות במתן שתן, כאבים במתן שתן או כאבי בטן תחתונה מומלץ להיוועץ עם הרופא לגבי צורך בטיפול אנטיביוטי.
  • קושי במתן שתן ובריקון כיס השתן– פחות מ10% מהמטופלות סובלות מקושי במתן שתן לאחר ההזרקה ונדרשות להחדרת קטטר או לביצוע קטטריזציה עצמית לסירוגין למשך תקופה קצרה. סיכון זה הוא לתקופה קצרה בלבד ולא ידוע על נזק לטווח הארוך.
  • לעיתים השיפור בתסמינים איננו מספק ויש צורך בהזרקה נוספת (TOP-UP). כפי האמור לעיל, תיתכן גם ירידה ביעילות הטיפול עם הזמן שתדרוש הזרקה נוספת בהמשך. 
  • סיבוכים נדירים אף יותר שייתכנו הם אלרגיה לחומר המוזרק או היווצרות זיהום מקומי באזור ההזרקה.